החלטה בתיק ב"ל 832-03-12

לפני בקשת הנתבע למינוי מומחה נוסף בתיק.

רקע עובדתי

1.                  התובע עותר להכיר באירוע התאונתי מיום 19.9.10, בו נפגע לטענתו בגבו, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק.

2.                   לאחר שמיעת עדויות התובע ועובדת מחלקת הייצור במחלבה שבבעלות התובע ובניהולו, קבענו בהחלטתנו מיום 2.5.13 כי התובע הוכיח קיומו של אירוע תאונתי בעבודה מיום 19.9.10, באופן המצדיק מינויו של מומחה-יועץ רפואי מתחום האורטופדיה, אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 19.9.10 לבין הפגימה הנטענת בגבו של התובע.

3.                  ביום 6.6.13 מונה דר' יוג'ין כהן, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (לעיל ולהלן - המומחה) וחוות דעתו ניתנה ביום 2.9.13 (להלן - חוות הדעת).

4.                  בחוות דעתו קבע המומחה, כי לתובע היו תלונות על כאבי גב תחתון בשנים 2003-2004 ולאחר מכן לא היו תלונות, במשך כשבע שנים עד למועד האירוע בעבודה מיום 19.9.10, שבעקבותיו הופיעו שוב כאבי גב תחתון. לדידי המומחה, אצל התובע קיימים גורמי סיכון לכאבי גב, כגון הגיל ומשקל היתר. המומחה מצא קשר סיבתי בין האירוע בעבודה להתקף כאבי הגב התחתון שהופיע לאחריו, כאשר לדבריו "האירוע בעבודה היה TRIGGER להתקף של כאבי גב תחתון מוגבל בזמן שנמשך בערך עד 31.3.2011". באשר לתקופת אי הכושר המומלצת, קבע המומחה כדלקמן:

"הכרה באי כושר בתקופה 19.9.2010-31.03.2011 ראויה להיות על חשבון התאונה בעבודה יחסית לקביעת בית המשפט בקשר שבין האירוע בעבודה להתקף של כאבי גב תחתון. אם בית המשפט יאמץ המלצה שלי בסעיף ב' אז 50% מתקופת אי כושר נגרם עקב אירוע הנ"ל אם בית משפט יחליט על יחס אחר אז על פי היחס שיקבע."        

5.                  ביום 21.11.13 נעתרנו לבקשת הנתבע להפניית שאלות הבהרה למומחה אודות חוות דעתו, לאחר שהתובע לא הגיב לבקשה כנדרש. להלן שאלות ההבהרה ותשובות המומחה עליהן כפי שנמסרו לבית הדין ביום 5.2.14:

                     א.        האם אין בעובדה, כי עד ליום 19/10/10 המשיך התובע  לעבוד במחלבה, בתפקידו הרגיל כמנהל המחלבה (ראה סעיפים 7 א - ב להחלטת בית הדין) כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 19/9/10 לבין כאבי הגב מהם סבל התובע ותקופת אי הכושר? נא הסבר תשובתך.

תשובה:                
שימוש בתקופת האי כושר של פלוני כאינדקס לחומרת מצבו הרפואי, זה טעות. במרבית המקרים, תקופות האי כושר מושפעות קשות מסובייקטיביות. כאבי גב זו דוגמה נפוצה. יש אנשים שימשיכו לעבוד אם מצבם מאפשר ניידות בסיסית זה תלוי כמובן בתפקיד, האם עבודה קרובה או לא לבית. האם יש לחץ מקצועי שדורש נוכחותם בעבודה וכו'. אותה דוגמה תקפה במקרה של שפעת, של כאבי בטן, של כאבי ראש (מיגרנה) ויש עוד עשרות רבות של דוגמאות.

לעשות היפוטזה (השערה) שאם האיש "עבד" המשמעות הינה שהאיש בריא - זה לא נכון.

תתארו למשל סיטואציה של מורה בתיכון שסובל מכאבי גב אבל זאת תקופת הבגרויות. סביר שהאיש ימתח את יכולת הסבל שלו עד הקצה כדי לסיים המשימות שלו המקצועיות. מצד שני, יש לו(צ"ל: לא) מעט אנשים שלא מרוצים מעבודתם שיכולת הסבל שלהם ירודה יחסית וינסו לשכנע את הרופא המטפל לרשום חופש מחלה לתקופות ארוכות. הנטיעה (צ"ל: הנטייה) של מרבית הרופאים הינה לרשום חופשת יתרה מתוך ניסיון להגן על המטופל ולאפשר חזרתו לעבודה בריא עד כמה שניתן. מרביתנו סבלנו משפעת וזכור שלעיתים קרובות החום יורד והמצב משתפר כעבור 3-4 ימים. הרופא הטיפוסי ירשום שבוע ימים בממוצע חופש מחלה מתוך מחויבות לחולה.

בחזרה למקרה לדיון:

בתאריך 19.09.2010 מר גאלב התלונן על כאבי גב, ב- 20.09.2010 נבדק שוב במרפאה ב- 15.10.2010 נבדק עוד פעם אצל רופאה (דר גבינסקי) בגלל כאבי גב. יש רישום על טיפול תרופתי שקבל בתקופה שבין 19.09.2010 עד 19.10.2010. גם יוצא (מ) נקודת הנחה שהאירוע בעבודה של מאמץ גופני בעת הרמת קרטונים בתאריך 19.9.2010, להן (אכן) התרחש. העובדה שהמשיך לעבוד משקף גם רמה של כאבים שעדיין אפשרה לו תפקוד כלשהו וגם מחויבות לעבודה (ראו דוגמא של מורה בתיכון והבגרויות...)

ב.      במידה ותשובתך היא שלילית, נא הסבר מה הייתה המניעה שהתובע ימשיך לעבוד בעבודתו כמנהל המחלבה בתפקידיו הניהוליים, החל מ- 19/10/10?   
תשובה:  
שאלה ב' אינה מתחום האורתופדיה אולי רפואה תעסוקתית. אינני בקיא בדרישות הפיזיות של תפקיד מנהל מחלבה. ... ברמה של הגיון פשוט ( common sense ) אני בדעה שמר גאלב ניסה לעבוד למרות הכאבי גב ובאיזשהו שלב זה לא יתאפשר (התאפשר) להמשיך עוד בגלל שהכאבים החמירו.

ג.      באם הייתה מניעה, נא הסבר האם ארע ומה ארע לתובע ביום 19/10/10 מבחינה רפואית, אשר מנע ממנו להמשיך לעבוד כמנהל המחלבה, ולהיות במצב של אי כושר מלא?